בישראל קיימים ארגונים ומרכזים רבים העוסקים בטיפול לאחר טראומה מדווחת, הכוללת רק כמחצית ממקרי האלימות.

אחת המטרות שלנו ברוני הוא מציאת שיטות לעידוד דיווח וזיהוי מוקדם של מקרי התעללות ופגיעה. 

אנחנו מאמינים שבעזרת ריכוז הכלים והשיטות המוכחות ממחקרים ודרכי טיפול בארץ ובעולם נוכל לפעול להתחיל לקטוע את התופעה.

מהי? 

התנהגויות אכזריות של ההורה הפוגעות בערך העצמי או ברווחתו הרגשית של הילד. התנהגות היכולה להתבטא בקריאת שמות, שיימינג, דחייה, מניעת אהבה ואיומים

נהוג לחלק את הפגיעות הרגשיות לחמישה תחומים עיקריים:

דחייה - סירוב להכיר בילד כיצור בעל ערך וסירוב להכיר בצורך לסיפוק צרכיו; 

בידוד – ניתוק הילד מן החיים הרגילים, מניעת יצירת קשרים חברתיים הגורמים לו לתחושת בדידות וניכור.

הפחדה – שימוש באלימות מילולית היוצרת אווירה של פחד, התגרות ואיום

התעלמות – מונעים מהילד גירויים החיוניים להתפתחותו, המעכבים את התפתחותו הרגשית והקוגניטיבית

השחתה – המבוגר גורם לעיוות הצמיחה החברתית של הילד, גורם לו לעסוק בפעילות הרסנית ואנטי-חברתית, ומשבש את יכולתו של הילד ליהנות מחוויות חברתיות נורמאליות.

מהי? 

פגיעה זו מוגדרת כ:"שימוש בקטין לסיפוק צרכיו המיניים של אדם בוגר". פגיעה מינית מתבטאת בלחץ או כפייה של ילד לעסוק באקטים מיניים. הכוללים התנהגויות כמו ליטוף, חדירה וחשיפת ילד לפעילויות מיניות אחרות. 

הפעילות המינית מיועדת לסיפוק צרכיו של המתעלל.

נהוג לחלק את הפגיעות המיניות לשלושה תחומים עיקריים: 

אונס - בעילה שלא בהסכמה, אינוס תחת איום, אינוס תוך התעללות, מעשה סדום ומעשה מגונה. 

ניצול מיני - ניצול קטין למעשה מיני תוך פיתויו, שימוש בקטינים לפורנוגרפיה 

וגילוי עריות  - פגיעה מינית ע"י בן משפחה קרוב. 

לפגיעה מינית יש נזקים פסיכולוגיים ופיזיים קשים ומתמשכים – בעיקר כשהפגיעה מבוצעת במסגרת המשפחה.

הגדרות ההזנחה מתמקדות בחסך טיפולי של ההורה או האחראי שתוצאתו פגיעה או סיכון לפגיעה בקטין ואי סיפוק צרכי הילד. 

ההזנחה עלולה לבוא לידי ביטוי בשלילת טיפול רפואי חיוני לילד, במניעת מזון, מניעת דיור יציב ובטוח, מניעת חינוך, ביגוד מתאים ונטישת הילד ,בחשיפתו לסכנות ובכשל בתיקוף של רגשות ומתן מענה מתאים כמו מיעוט במגע פיזי (כגון חיבוק) ומחסור בקשר מילולי ובלתי מילולי. 

הזנחה רגשית מוגדרת כחוסר עניין ותשומת לב לצרכיו הרגשיים של הילד.